לקוד קידה

אמנות לחימה היא מיומנות גופנית נרכשת המבוססת על ערכים תרבותיים וחברתיים כמו יכולת שליטה בגוף, שיפור היכולות התודעתיות ואסתטיקה אמנותית. עיקרה של אמנות הלחימה הוא  בשיפור יכולת הלחימה בקרב פנים-אל-פנים. אומנויות הלחימה השונות נחלקות באופן גס לאמנות לחימה יפנית מסורתית, אמנות לחימה סיניות אמנות לחימה מערבית מודרנית ושיטות לחימה. ג'ודו היא אמנות-לחימה יפנית קלאסית הנלמדת בסגנון מסורתי ובאופן ספורטיבי. אמנויות-הלחימה היפניות התעצבו במשך מאות שנים והן מתורגלות בדרך כלל באופן מסורתי עם לבוש אותנטי ובמשמעת יפנית טיפוסית. בג'ודו  ששייך לאמנויות הלחימה היפניות המסורתיות יש חשיבות רבה ל"דרך ארץ". לקוד קידה - זו תרבות והתנהגות ראויה המצופה מתלמיד הג'ודו ומהג'ודאי. אמנות לחימה זו מאפשרת  שימוש בטכניקות הלוחמה רק למטרות הגנה על חלשים או למקרה בו אין שום דרך אחרת להימנע מפגיעה גופנית.

אימון הג'ודו נעשה לרוב בצמוד לבן- זוג /יריב. הג'ודו מתורגל כספורט תחרותי והוא ענף ספורט בו זכו הספורטאים האולימפיים הישראלים להצלחות הרבות ביותר. הג'ודו דורש מאמץ גופני גדול והאימונים בשעורי הג'ודו מאופיינים בלימוד ותרגול של הטלות, נפילות, גלגולים, ריתוקים, אחיזות והפלות. האימון מתחיל ומסתיים בלקוד קידה ובעיטות מכות ואגרופים אסורים בו בתכלית האיסור. השילוב שבין האמנות והלחימה, הנימוס המוקפד והמגע הפיזי המחושב, הופכים את תלמידי הג'ודו ואת הג'ודאי לאנשים מיוחדים. אנשים המסוגלים להכיל בתוכם עולמות שונים לעיתים מנוגדים ולשלוט בהם. בשיעורי הג'ודו שמים דגש רב על פיתוח הרוח הספורטיבית ועל כבוד הדדי לא פחות מאשר על פיתוח רוח-הלחימה.

​חוגי הג'ודו מתאימים גם לבנים וגם לבנות. חוג הג'ודו הוא המקום בו הנפש קדה קידה לגוף והגוף קד קידה ליריב. זהו המקום בו יכולים הילד והילדה הצעירים ללמוד שיעור בשליטה עצמית והגנה עצמית. כאן נרכשים ביטחון עצמי, כושר גופני, שיווי המשקל, התמצאות במרחב, זריזות, קואורדינציה, מהירות תגובה, גמישות ועוד. ג'ודו פירושו "הדרך הרכה" והתנועות בו הן תנועות עגולות ונעימות ויש בו נימוס וכבוד. בג'ודו לא נותנים מכות, אלא מבצעים תרגילים. הילד והילדה עושים פעילות ספורטיבית יחד עם חשיבה אסטרטגית אל מול היריב ומהלך הקרב.

הג'ודו הוא אחד מחוגי הילדים המבוקש ביותר. לא רק בגלל ההילה העוטפת אותו בזכות הג'ודאים שלנו שזכו במדליות אולימפיות ואליפויות עולם, כי אם גם בזכות היתרונות שהוא מקנה לילדים המשתתפים בחוג. הוא מלמד איפוק, גמישות מחשבתית ומשמעת עצמית כל אלה עוזרים לילד להתרחק מאלימות ולדעת שיש דרכים אחרות ונעימות לפתור בעיות. בגילאים הצעירים 4-10 שנים החוג מועבר בצורה משחקית, רכה ואיטית יותר. מקובל לקיים רק "רנדורי"-  קרב חופשי או משחק חופשי לצורך אימון ללא מנצח. רק לאחר מכן מתחילים אימונים ותרגולים הכוללים תחרויות עם שופט שנקראות "שיהי". הג'ודו מחנך לסבלנות והקשבה. כאן לא תשמעו קללות או לא תראו אילמות. כאן קדים קידה.